תאונות דרכים

מדי יום מתרחשות עשרות אם לא מאות תאונות דרכים, כאשר רבות מהן כלל לא מדווחות ולא מטופלות על ידי גורמי האכיפה. תאונות דרכים אלה עשויות להיות כתוצאה מחוסר ראיות או חוסר עניין ציבורי. משטרת ישראל מגדירה תאונת דרכים כאירוע הנגרם עקב עבירת תעבורה ובשל נוכחות של רכב ו/או הולך רגל בדרך, כתוצאה מכך נפגע אדם או נגרם נזק לרכוש.

הגדרת תאונת דרכים לפי דיני התעבורה שונה מההגדרה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת”ד), ולא כל תאונה המוגדרת כתאונה לפי הפלת”ד זוכה לטיפול של גורמי האכיפה.

מתי יוגש כתב אישום בגין תאונת דרכים?

תאונת דרכים מתרחשת עקב עבירה, ולצורך העניין אין זה משנה אם מדובר בעבירת תעבורה או אחרת. ההחלטה אם לטפל בעניין מבחינה משפטית נקבעת לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התמש”ב-1982:

הסעיף קובע כי אם תובע סבור כי הראיות מספיקות לאישום אדם, הוא יעמידו לדין, אלא אם הוא סבור שאין עניין לציבור בהעמדה לדין. ההחלטה שלא להעמיד לדין בשל היעדר עניין לציבור תהיה באישור פרקליט מחוז או פרקליט בכיר.

ראיות לכאורה

כדי להוכיח אשמת נהג בגרימת תאונת דרכים, על המדינה להציג ראיות המוכיחות מעבר לספק סביר את אשמת הנהג. בין הראיות ניתן למנות עדויות של מעורבים, סימנים על הכביש, סימנים על רכבים אחרים ועוד. ראיות אלה נאספות על ידי בוחן תנועה ומועברות לבחינת המז”פ במקרים קשים יותר.

עניין לציבור

עניין לציבור נקבע לפי האינטרס הציבורי של הענשה והרתעה. כמעט בכל תאונה בה נפגע אדם, יוגש כתב אישום נגד האחראי לתאונה, בתנאי שיש ראיות לכאורה. לגבי תאונות בהן נגרם נזק בלבד, יוגש כתב אישום אם הנזק חמור או אם עבירת התעבורה חמורה.

אחריות לגרימת התאונה

תאונת דרכים היא אירוע שאליו חשוף כל נהג. רוב תאונות הדרכים מתרחשות עקב חוסר תשומת לב לתנאי הכביש ולחוסר ריכוז. חלק גדול מהתאונות נגרם עקב חציית צמתים כמו אי ציות לאור אדום, אי מתן זכות קדימה ואי ציות לתמרור עצור.

קלות ראש ורשלנות

נהיגה רשלנית מוגדרת כעבירה לפי תקנה 62(2) לפקודת התעבורה. מדובר במושג עמום שעל בית המשפט למלא בתוכן. רשלנות היא הפרת חובת זהירות, וכאשר נהג נוהג בניגוד לכללי הזהירות המותווים בדיני התעבורה, הוא מתרשל ועלול לגרום לתאונת דרכים.

נהיגה בחוסר זהירות

רף מחמיר פחות הוא נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה. מדובר בחובה כללית לנהוג בזהירות ובהתאם לתנאי הדרך. סעיף זה מיוחס לנהג שלא עבר עבירה קונקרטית אלא הפר חובה כללית.

שדה ראיה

אשמת נהג בתאונת דרכים נקבעת כאשר נהג סביר יכול היה למנוע את התאונה. על מנת לענות על שאלה זו, אחד הפרמטרים שחובה לבדוק הוא שדה הראיה אשר עמד לנגד עיני הנהג בשעת ההתקרבות למקור הסכנה. בית המשפט בוחן האם מהירות הנסיעה התאימה לתנאי הדרך ולשדה הראיה.

עורך דין תאונות דרכים – ענישה בגין תאונות דרכים

ענישה בגין תאונות דרכים נקבעת בהתאם למידת הרשלנות, חומרת הנזק ועבר תעבורתי של הנהג. סעיף 38 לפקודת התעבורה קובע עונש מינימאלי של 3 חודשי פסילה בגין עבירות תעבורה מסוימות. הענישה משתנה בהתאם לחומרת העבירה והנזק שנגרם.

פסילה מנהלית

סעיף 47 לפקודת התעבורה קובע סמכות לקצין לפסול נהג מנהלית לתקופה של 60 ימים במקרה של תאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש. סעיף 48 לפקודת התעבורה מאפשר לנהג לערער על הפסילה המנהלית לבית המשפט.

התנהגות נהג לאחר תאונת דרכים

פקודת התעבורה ותקנות התעבורה מטילות על נהג המעורב בתאונת דרכים חובות "עשה" ללא קשר לשאלת אשמתו של הנהג. תקנה 144 קובעת כי נהג המעורב בתאונה חייב לעצור, להגיש עזרה ולהזעיק כוחות הצלה. החובות כוללות מסירת פרטים אישיים לגורמים הרלבנטיים והמתנה להגעת כוחות ההצלה.

חובות נהג בתאונת דרכים בה נגרם נזק בלבד

תקנה 145 קובעת כי במקרה של תאונה בה נגרם נזק בלבד, על הנהג למסור פרטים לצד השני או להשאיר פרטים על גבי הרכב הניזוק. הרציונל של החובה בתקנה 144 ו-תקנה 145 הוא להעניק עזרה ככל האפשר ולמנוע נזק ראייתי.

חקירת תאונת דרכים

איסוף ראיות בזירת התאונה

חקירת תאונת דרכים מתחילה באיסוף ראיות בזירת התאונה. השלב הראשון הוא ניתוח הזירה על ידי בוחן תנועה, אשר מגיע למקום ומבצע מספר פעולות חיוניות:

1. צילום ותיעוד הזירה: בוחן התנועה מצלם את הזירה, כולל כל הרכבים המעורבים, סימני בלימה, חריצים בכביש, ונזקים שנגרמו לכלי הרכב.
2. מדידת מרחקים: מדידה מדויקת של המרחקים בין העצמים השונים בזירה, כמו המרחק בין הרכב לנקודת הבלימה, עשויה לסייע בהבנת מהלך האירועים.
3. סקיצה ותרשים של התאונה: הכנת סקיצה ולאחר מכן תרשים מדויק של הזירה, כולל פרטים כמו מיקום הרכבים, כיוון הנסיעה ותנאי השטח.
4. עדויות של מעורבים ועדי ראיה: גביית עדויות מהנהגים המעורבים בתאונה, הולכי רגל, ועדי ראיה עשויה להיות קריטית להבנת מה שקרה.

ניתוח מדעי של הראיות

במקרים חמורים במיוחד, הממצאים מועברים למעבדה לזיהוי פלילי (מז”פ) לשם ניתוח מדעי. המעבדה עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי וניתוח ממצאים. לדוגמה:

1. ניתוח סימני בלימה והחלקה: זיהוי מהירות הרכב בעת הבלימה ואורך סימני ההחלקה יכולים לספק מידע על מהירות הנסיעה.
2. ניתוח נזקי רכב: בדיקת נזקים שנגרמו לרכב כדי לקבוע את כיוון ומידת הפגיעה.
3. בדיקות כימיות וביולוגיות: זיהוי כתמי דם, שמן, או חומרי נפץ במקרים מסוימים.

תהליך המשפט בגין תאונת דרכים

פתיחה של הליך משפטי

במקרים שבהם יש ראיות מספיקות, נפתח הליך משפטי נגד הנהג החשוד. התהליך כולל מספר שלבים חשובים:

1. הגשת כתב אישום: התביעה מגישה כתב אישום לבית המשפט, המציין את העבירות המיוחסות לנהג ואת הראיות התומכות באישומים.
2. הזמנה לבית המשפט: הנהג מקבל זימון להופיע בבית המשפט למענה לאישומים.
3. דיון מקדמי: בפגישה ראשונית, הצדדים מציגים את העדויות והראיות הראשוניות, ומנסים להגיע להסכמה על הסדר טיעון במידת האפשר.

מהלך הדיון בבית המשפט

במהלך הדיון המשפטי, התביעה וההגנה מציגות את העדויות והראיות שלהן. השלבים כוללים:

1. עדויות עדים: זימון עדים להעיד על מה שראו ושמעו בזירת התאונה.
2. חקירת מומחים: זימון מומחים מקצועיים, כמו בוחני תנועה ומומחים לזיהוי פלילי, להעיד על ממצאי החקירה.
3. חקירת הצדדים המעורבים: הנהגים המעורבים בתאונה נותנים עדות על מה שקרה.

פסק הדין

בסיום הדיון, בית המשפט מגיע להחלטה על סמך הראיות והעדויות שהוצגו. פסק הדין עשוי לכלול:

1. זיכוי או הרשעה: הנהג יכול להיות מזוכה מכל האישומים או מורשע בעבירות המיוחסות לו.
2. קביעת עונש: במקרים של הרשעה, בית המשפט קובע את העונש, הכולל קנסות, פסילת רישיון נהיגה, עבודות שירות או מאסר בפועל.

עבירות תעבורה חמורות והשלכותיהן

נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות נחשבת לעבירה חמורה במיוחד בדיני התעבורה. העונשים כוללים:

1. קנס כספי: קנס גבוה הנהוג כעונש ראשוני לעבירת נהיגה בשכרות.
2. פסילת רישיון: פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, לעיתים עד שנתיים ואף יותר.
3. מאסר בפועל: במקרים חמורים של תאונות דרכים כתוצאה מנהיגה בשכרות, הנהג עשוי להישפט למאסר בפועל.

נהיגה במהירות מופרזת

נהיגה במהירות מופרזת מהווה סיכון גבוה וכוללת עונשים חמורים:

1. קנס כספי: קנס גבוה בהתאם לחריגת המהירות מעל המותר בחוק.
2. נקודות במשרד הרישוי: צבירת נקודות לחובת הנהג, אשר עלולות להוביל לפסילת רישיון נהיגה אם ייצברו מספיק נקודות.
3. פסילת רישיון: פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה במקרה של מהירות מופרזת במיוחד.

עורך דין תאונות דרכים – חשיבותו בתהליך המשפטי

ייצוג משפטי מקצועי

עורך דין המתמחה בתאונות דרכים מסייע לנהג בהתמודדות עם האישומים, כולל:

1. הכנת הגנה משפטית: עורך הדין מכין את קו ההגנה הטוב ביותר בהתאם לנסיבות המקרה והראיות הקיימות.
2. ניהול מו"מ על הסדר טיעון: ניהול מו"מ עם התביעה במטרה להגיע להסדר טיעון המפחית את העונש.
3. ייצוג בבית המשפט: ייצוג הנהג בבית המשפט, הצגת הראיות והטענות המשפטיות בצורה מקצועית ומשכנעת.

חשיבות ההכנה והייעוץ המוקדם

עו"ד נועה בן אורי מדגישה את חשיבות הפנייה לייעוץ משפטי כבר בשלבים הראשונים של החקירה. הכנה מוקדמת וייעוץ משפטי יכולים למנוע טעויות קריטיות ולהגדיל את הסיכויים לתוצאה חיובית במשפט.

תחומי התמחות נוספים של עו"ד נועה בן אורי

טיפול בעבירות נהיגה ללא רישיון

נהיגה ללא רישיון נהיגה היא עבירה חמורה שכוללת עונשים כבדים. עו"ד בן אורי מתמחה בטיפול במקרים אלה ומסייעת לנהגים להימנע מעונשים חמורים.

עבירות נהיגה בזמן שלילה

נהיגה בזמן פסילת רישיון היא עבירה חמורה ביותר. עו"ד בן אורי מספקת ייצוג משפטי לנהגים המואשמים בעבירה זו ומסייעת להם להתמודד עם ההשלכות המשפטיות.

סיכום והמלצות לעתיד

תאונות דרכים ועבירות תעבורה הן נושאים מורכבים הדורשים הבנה משפטית מעמיקה. עו"ד נועה בן אורי, עם התמחותה בתחום התעבורה וניסיונה הרב, מספקת ללקוחותיה ייצוג משפטי מקצועי ומקיף. ההמלצה לכל נהג המעורב בתאונת דרכים או מואשם בעבירת תעבורה היא לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר ולהיות מודע לזכויותיו וחובותיו.